הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פינחסוב ואח'

פסק דין

בפניי תביעת כספית ע"ס 11,780 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 7.3.12. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 11.6.13 נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים.

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

הנתבע 1 הינו נהג רכב הנתבעים במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה בעלת הרכב ומעסיקת הנתבע 1 במועד התאונה.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבעים – אוטובוס דן (להלן – "האוטובוס").

מקום התרחשות התאונה: צומת הרחובות בן יהודה וארלוזורוב בת"א.

אין חולק כי התאונה התרחשה בעת שהאוטובוס ביצע פנייה שמאלה בצומת (מרחוב ארלוזורוב לתוך רחוב בן יהודה), בעת שהפרטית הייתה ברחוב בן יהודה במגמה להמשיך לנסוע ישר ברחוב, כאשר ההתנגשות הייתה בין אזור הפינה הקדמית-שמאלית של הפרטית לבין דופן שמאל של האוטובוס. המחלוקת היא בשאלה, האם, כגרסת התובעת, האוטובוס התנגש בפרטית בזמן שהפרטית הייתה בעצירה מלאה, או האם, כגרסת הנתבעים, הפרטית היא זו שהתנגשה באוטובוס בשל נסיעת הפרטית לאחור ובזווית בניסיון לזוז ולאפשר לאוטובוס לחלוף.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים.

תמונות בצבע של נזקי הפרטית.

תרשים זירת התאונה שערך נהג האוטובוס במהלך עדותו בפני.

עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה.

מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים בגין התאונה.